סיפורי צדיקים- אומץ לשנות!
פעם אחת פנתה אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל תלמידה שלמדה במוסד חרדי בבני ברק. היא סיפרה לו שלכבוד אירוע בבית הספר היא הביאה עוגה, אך מנהל המוסד הורה לתלמידות לא לאכול מהעוגה שלה כיוון שנאפתה בתנור שאמא שלה שמה בו כלים שנאפו בהם ירקות של 'היתר מכירה'. התלמידה הגיעה אל הרב אליהו כשהיא מבויישת, שאל אותה הרב: "יש לך אומץ?", ענתה התלמידה שכן.
"אם כן, כשתגיעו לראש המוסד הביתה בשבת תסרבי לשתות, ואם הוא ישאל אותך מדוע אינך שותה, תגידי לו שהרב אליהו אמר שאסור לך".
ואכן, יום אחד הגיעו התלמידות להתארח בשבת אצל ראש המוסד, ואותה תלמידה סירבה לשתות. כששאל אותה לסיבה, הסבירה לו במילים שלה שהיו קצת יותר חריפות: "הרב מרדכי אליהו הורה לי לא לשתות כיוון שטרף אצלך".
כבר במוצאי שבת התקשר ראש המוסד לרב אליהו שלי ושאל אותו מדוע אמר כך לאותה התלמידה. הסביר לו הרב
שלפי דעת השולחן ערוך האופן שבו הוא מכין את התה שמוזג מים רותחים על תמצית קצת חמה – נחשבת בישול, ואם זה בישול שנעשה בשבת – אסור לשתות תה שבושל בשבת. "לפי דבריך אסור לספרדי לשתות אצל אשכנזי ולאשכנזי לאכול אצל ספרדי?"
"לא ולא" אמר הרב. "לפי דעתי מותר כיוון שאם יש דעה בהלכה שזה מותר, אין בזה איסור אכילה בשבת. אבל לפי דעתך שעוגה שבושלה בתנור בכלים שבהם נאפו ירקות של 'היתר מכירה' אסור לאכול – גם התה שלך אסור בשתיה לתלמידה הרב.
נשתררה שתיקה של רגע בטלפון. ואז אמר ראש המוסד לרב: "טעיתי, חטאתי, עוויתי, פשעתי".
"את ההתנצלות הזו תגיד לפני כל התלמידות, לא רק לפני בטלפון".
"מקבל עלי" אמר ראש המוסד. "עכשיו התה שלי לא טרף?"
"לא" – השיב הרב מרדכי אליהו.
